שלושה מוחות

בחיי היום יום רובנו משתמשים במילה "תת המודע". המונח תת המודע נטבע לראשונה על ידי פרויד ומאז הוא התפשט והפך לחלק מהלקסיקון בלי שאנחנו באמת מבינים מה זה.

אנחנו נהיינו חכמים יותר עם הידיעה שקיים תת מודע. אנחנו כבר יודעים שפרט מהחשיבה המודעת (שאת זה קל להבין) יש לנו חשיבה לא מודעת (ואת זה קשה יותר להבין). כשנודע לנו באמצעות מחקרים שהתודעה הלא מודעת משפיעה על חיינו במעל 90%, זה הטיל צל של ספק על יכולת השליטה שלנו בחיינו. אני לפחות חשבתי כך. אותי סיקרן גם כן איפה החשיבה הלא מודעת מתרחשת? זה אמור להיות אינטלקט חזק מאוד אם הוא קובע לנו את בחירותנו, חשיבתנו, התנהגותנו, דעותינו. בגדול, הוא קובע לנו את חיינו.

חשיבה אוטונומית אינה מתרחשת רק במוח הראשי

אחרי חיפוש וקריאה מרובה גיליתי כי יש לנו שלושה מוחות ולאו דווקא אחד, כמו שכולנו חושבים.
גופנו לא בשר – הוא אינטלקט.
כל תא בגופנו הוא ישות אחת נפרדת. כשתאים- יצורים נפרדים, חיים, התגודדו ביחד במהלך האבולוציה והחליטו לחלק תפקידים, נוצרו גופים חיים אשר המשיכו לשכלל את תפקודיהם ההישרדותיים. יש להם יכולת למידה, זיכרון פנומנלי והעברת אינפורמציה. יש ביניהם תקשורת פנומנלית אשר מתרחשת במהירות הבזק. לגוף, כאינטלקט, יש פתרונות הישרדותיים מתורגלים לאורך מיליוני שנים.

בעקבות קריאה ולמידה מרובה גיליתי שחשיבה אוטונומית מתרחשת לא רק במבנים העתיקים במח הראשי, אלא הרבה מעבר. במח הרפטילי – עמוד השדרה ששולט באיברים הפנימיים, במערכת הורמונלית, וב"מוח הבטני".

הופתעתי לגלות, שלמערכת העיכול יש שיכבה עצבית הכוללת 100 מיליון תאי עצב. זה עולה על כמות תאי העצב שבעמוד השדרה. למערכת העיקול קוראים "המוח השני" (reptilian brain). 

ה"מח" של מערכת העיכול שולח פקודות לראש יותר מאשר שהראש שולח למערכת העיכול. ל"מח" פרימיטיבי הישרדותי זה יש סגולות לנהל את רגשינו ואפילו את מחשבתנו. ולא מדובר רק באוכל. לאורך מיליוני שנים של אבולוציה, מוח זה היה הראשון מבין כל האינטלקט הגופני שלמד לבחון בסביבה חיצונית ופנימית. הוא מנהל מערכת יחסים עם בקטריות, מייצר סרוטונין (נוירוטרנסמיטור שמשפיע על מצב הרוח שלנו. כשיש הרבה סרוטונין אנחנו שמחים ומסופקים. כאשר יש מחסור בסרוטונין אנחנו חווים דיכאון). הופתעתי לגלות כי מערכת העיכול, מייצרת סרוטונין יותר מהמח שבראשנו. הזחל שבתוכנו יודע לחשב הישרדות. תחושות הבטן זה הידע התת מודעי. זוהי חשיבה הישרדותית עתיקת יומין. תחושות הבטן זאת חשיבה, היא מדויקת עבורנו ומתריעה מפני סכנות. אנחנו אוכלים/ לא אוכלים, נחנקים, מקיאים, מתפתלים מכאבים במצבי לחץ. בבטן בדרך כלל יושבות החרדות.

יש לנו "פרפרים בבטן". אנחנו אומרים: "תנו לי לעכל את המצב" – תרתי משמע.

כל גופנו הוא אינטלקט בפני עצמו

האומנם לאו דווקא למערכת העיכול, לעמוד השדרה או למח הראשי יש סגולות חשיבה אוטונומית אלא כל הגוף שלנו הוא אינטלקט בפני עצמו. הגוף שלנו הוא מגפוליס של תאים אשר יוצרים קשר עם סביבה גופנית ביולוגית פנימית, רגשית ואנרגטית. לגוף יש חשיבה משלו ושפה משלו. יש לו זיכרון פנומנלי ופתרונות בזק משלו.

יש לנו "פרפרים בבטן". אנחנו אומרים: "תנו לי לעכל את המצב" – תרתי משמע.

גם אתם יכולים להיפטר מחרדות אחת ולתמיד בשיטת שלושה מוחות

אלה רבין

רגש זה אינטלקט

קיים עוד אינטלקט חזק ומיומן והוא מוכר לנו כרגש. הוא התפתח והתחזק עצל בעלי חיים יונקים לצורך השרדותי לפני 50 מיליון שנה. כשבעלי החיים התחילו לחיות ביחד בקבוצות הם למדו את חוקי החברה דרך רגש – אינסטינקט. בעלי חיים חווים רגשות עזים. אינסטינקט הוא מנגנון חשיבה חזק ומיומן. בקבוצה יש סיכוי גדול יותר לשרוד. קול של קבוצה יותר חזק מקול של יחיד. המערכת הלימבית והביוכימית – הורמונים ונוירוטרנסמיטרים- מנהלת את הרגשות שלנו. המערכת הרגשית עובדת לשני הכיוונים. מצד אחד היא "חורטת בסלע" זיכרון של חוויה מאירוע מסוים. מצד שני היא מפעילה אותנו כאשר זיכרון של העבר עולה בצורה כלשהי. כשאנחנו חווים חוויה כלשהי הרגש מציף אותנו תוך שתי שניות ומנהל את מחשבותינו. לעומת זאת חשיבה רציונלית נעה במהירות של מילה. לכן כשהרגש מציף אותנו, לתודעה המודעת שלנו לוקח לעיתים ימים, שבועות ואפילו חודשים אם לא שנים לדבר עם עצמינו.

רבים חושבים שרגש מפריע לנו בקבלת החלטות ומנסים להפטר ממנו ולחשוב בחשיבה רציונלית נטולת רגש. אך למעשה, הרגש הוא לא רק אינטלקט חברתי מובנה אלא גם צובר מידע שמגיע עם ניסיון. לדוגמה, אדם חווה חוויה כלשהי בעבר והניסיון שהוא רחש באירוע נצרב בזיכרון תת מודעי ועכשיו ניסיון זה הוא קריטי לקבלת החלטה. אם אין לאדם ניסיון הוא לא יכול להתנהל ביעילות. למשל, מנהל שלא מכיר את השטח מנחית הנחיות לצוות העובדים שלו או מקבל החלטות לא יעילות.

ישנה הוכחה מדעית לכך שלרגש יש תפקיד מכריע בקבלת החלטות. בניסוי שנעשה על תפקידו של הרגש במציאת פתרונות התברר כי קבוצת אנשים שהתבקשה למצוא פתרונות ללא מעורבות רגשית מצאה פתרונות לא רלוונטיים לעומת הקבוצה השנייה שקיבלה משימה שנגעה באנשים רגשית. נמצא כי הקבוצה השנייה, המעורבת רגשית, מצאה פתרונות רלוונטיים ויעילים.

זה מעיד על כך כי רגש הינו אינטלקט השרדותי ושהמוח המושכל ההגיוני זקוק לאינטלקט השרדותי זה. בתוקף של וותק אבולוציוני של חמישים מיליון שנים וחשיבה מהירה, לרגש כאינטלקט יש חשיבה אוטונומית. יש לו גם שפה אוטונומית – אינסטינקט, וכדאי לנו להכיר בה.

השכל האנושי השולט

האם הוא באמת שולט?

הוא עובד ממש קשה בסביבה משתנה כדי לקלוט את הסביבה החברתית האנושית המשתנה והמגוונת החל מהגיל הרך ועד המוות. השכל המושכל האנושי הוא ההמצאה האחרונה והחדישה של הטבע. אין לו הרבה ותק כמו לשני קודמיו – הרגשי והגופני והמשימות שעליו לבצע משתנות מידי שעה. בחירות והחלטות רבות, חוקים חברתיים, השתייכות לקבוצות חברתיות ותרבותיות מפולגות, חוקים פרלמנטריים וארגוניים משתנים, דת, שינויים רבים בסביבה גאוגרפית וחברתית, דילמות חברתיות, ים של אינפורמציה כתובה ומשודרת דרך ערוצי תקשורת שונים. והכי קשה התמודדות עם המוחות ההישרדותיים העתיקים – הרגשי והגופני.

שיטת שלושה מוחות - אלה רבין

שיח בין שלושת המוחות

בין שלושת המוחות: הגופני, הרגשי והשכל המושכל מתקיים שיח ולעיתים ויכוח בלתי מתפשר.

אם יש בין שלושת המוחות הסכמה, מה טוב. אם אין הסכמה, השכל המושכל הרציונלי מנסה לשלוט בשני קודמיו וכאן נוצרת הבעיה.

לדוגמה, בטבע ניצחון בקרב בין איילים מעניק לחזק סטטוס זכר אלפא ופרס – זכות להתרבות עם כל הנקבות. החזק שורד אומר אינסטינקט הישרדותי. לעומת זאת קטטה בקרב ילדים מתבגרים יכולה להסתיים בסורג ובריח לאותו המתבגר שניצח את יריבו. או כשגוף חש בסכנה הוא מגיב בלחימה או בריחה או הלם (הילחם, ברח, או קפא). תגובה גופנית היא מידית מנתקת את השליטה יכולה להיות לא רלבנטית לחוקים חברתיים. למורה אסור להגיב באגרסיה לתלמיד. הוא נשפט על ידי החברה ועלול לאבד את פרנסתו. חייל שהגיב בהלם ולא תקף את האויב וכתוצאה מכך- חבריו נהרגו בקרב, יכול ללקות בדיכאון בעקבות רגשי האשם.

השכל המושכל מנסה לשלוט באינסטינקטים קדמונים ולא תמיד מצליח. כשהוא מצליח לחסום את הפתרונות הגופניים והרגשיים, נוצר קונפליקט. לקונפליקט זה יש ביטוי בגוף ובנפש. אנחנו חווים כאב גופני ו/או רגשי. ככל שהקונפליקט קשה יותר וממושך יותר כך הכאב יכול להפוך לחולי גופני ורגשי כמו, למשל, דיכאון או חרדה.

מה חדשני בגישת שלושה מוחות?

יש הרבה גישות הוליסטיות שמתמקדות בגוף- נפש כמערכת חשיבה שלמה ואחידה כמו "מוח אחד", לדוגמה.

אז מה חדשני בגישה שלי?

החדש הוא תובנה שלכל אינטלקט יש חשיבה אוטונומית ופתרון אוטונומי משלו. אם נאפשר לכל אינטלקט את הפתרון שהוא מציע הבעיה נפתרת בקלות. השכל המושכל מפסיק להיות טרוד בקונפליקט עם שני אינטלקטים קדמונים (גופני ורגשי) ומתפנה לעשיה ויצירה.
אני יודעת איך להגיע לכל אינטלקט וכיצד לאפשר לו את הפתרון מבלי לפגוע בערכים אנושיים.

קבעו איתי פגישה

מלאו את הטופס ואחזור אליכם

*לא נעשה שום שימוש במידע, והפרטים האישיים שלכם נשארים חסויים!​

© אלה רבין 2020 כל הזכויות שמורות

Call Now Button

רוצה גם לשנות את המציאות שלך?

שלחו לי וואטסאפ
דילוג לתוכן