מרדנות בתקופת ההתבגרות

גיל ההתבגרות מביא איתו התמודדויות שונות ומורכבות. המתבגרים חווים שינויים פיזיים ורגשיים והופכים לאנשים בוגרים בתהליך איטי. פעמים רבות התהליך מלווה בקשים אותם חווים גם בני המשפחה והסביבה הקרובה.

מהן הסיבות למרדנות בתקופת ההתבגרות? מהם התהליכים הסמויים אשר מתרחשים במוחם ונפשם של המתבגרים? כיצד ניתן להתמודד עם שינויים אלו בצורה חיובית? על שאלות אלו ננסה לענות בפוסט הבא.

בעולם המודרני בני נוער בתחילת ההתבגרות שלהם נתפסים כצעירים וככאלה שאינם מסוגלים להתמודד עם מורכבות החיים בעצמם. בחברה בה אנו חיים ילד בן 14 לא חי בכוחות עצמו, והבגרות הנפשית שלו לא מאפשרת לו להיות עצמאי ולקבל החלטות מושכלות בכל תחומי חייו. לכן הנטייה שלנו, המבוגרים, היא לגונן ולעטוף אותם.

לעומת זאת, המתבגרים שלנו מונעים מאינטואיציה קדומה אשר טבועה בהם, לפיה סביב גילאי 14-15 מגיע זמנם של המתבגרים ליצור לעצמם תא משפחתי חדש. האינטואיציה והתת מודע דוחקים במתבגרים לצאת לעולם הגדול, הם מרגישים צורך עמוק וקדום לפתח עצמאות ולהתמודד עם הסיטואציות השונות לבד ובכוחות עצמם.

בעוד שההורים מבקשים להמשיך ולהיות מעורבים בכל תחומי חייהם ואף לנהל אותם.

הקונפליקט הזה בין הדחף הקדום לחוקי העולם המודרני ובין רצונותיהם של המתבגרים לעומת אלה של הוריהם יוצר תגובה רגשית אשר באה לידי ביטוי בכעס, התפרצויות זעם. רצון לקבוע טריטוריה משלהם עם חוקים משלהם, להתנתק מהשפעה הורית, לבטל את היררכיה הורית ולמצוא אוטוריטה מחוץ לבית מיצר ריחוק וניתוק במערכת יחסים עם ההורים, מתחים וקונפליקטים במשפחה.

הניתוק והריחוק מביאים לכך שהמתבגרים נדרשים להתמודד עם סיטואציות שונות לגמרי בעצמם, כמו דחיה חברתית, חרם, שיימינג  ועוד, מבלי שיש להם הכלים לכך. במובן מסויים הם מתמודדים עם משימה שהיא 'גדולה עליהם' בכמה מידות אך אינם מסוגלים או מעוניינים להבין זאת.

ההורים אשר עומדים מהצד ורואים את המתבגרים שלהם עוברים שינוי אינם מודעים לקונפליקט המתחולל בנפשם. הם ממשיכים לדרוש הישגים הלימודים, עמידה במטלות ובלוחות הזמנים וכשנראה להם שחלה התרופפות במשמעת או בקשר שלהם עם המתבגרים הן נוטים ללחוץ ולדרוש אפילו יותר, דבר שמחריף את תחושת הקושי אצל המתבגרים, ההורים וחוזר חלילה.

מכיון שהסיבות והגורמים לבעיות אלו אינם קיימים ברמה המודעת אין להורים או למתבגרים יכולת להתמודד איתם בצורה חיובית. כך למעשה, כל מתבגר הולך לדרכו עם כוחתיו החברתים והנפשיים וצולח את התקופה הזו , לפעמים בהצלחה ולפעמים כאשר הוא סוחב עימו בעיות שימשיכו להעסיק אותו בהמשך חייו הבוגרים, כמו שאלות של דימוי עצמי, מיניות, הערכה עצמית ועוד.

ההורים מצידם מתייחסים אל גיל ההתבגרות כאל תקופה חולפת שצריך להתמודד איתה ולחכות שתעבור ולכן הם מקבלים את ההתנהגויות הללו כגזירת גורל.

אך האמת היא שיש מה לעשות ואין צורך לקבל את המציאות כפי שהיא. באמצעות טיפול רגשי ניתן לפתור את הקונפליקט הבסיסי אשר מוביל לתוצאות אלו. הטיפול הרגשי הוא ממוקד ויעיל, הוא מטפל בשורש הבעיה וניתן להבחין בתוצאותיו באופן מיידי. אם גם אתם מעוניינים לשים סוף לצעקות, למריבות ולמרדנות או מאידך להסתגרות ולהתבודדות של ילדיכם תוכלו להעניק להם הזדמנות מדהימה לחוות טיפול רגשי משנה מציאות.

חייגו לשיחת ייעוץ ראשונית